פסק-דין בתיק ע"ש 001179/04

1.         נימוקי הערעור:

הערעור אשר הוגש על ידי המערער, (להלן: " הבנק"), הינו ערעור כנגד החלטת רשות ניירות ערך, (להלן: " הרשות"), שלא להאריך מעבר ליום 21.9.04 את המועד להגשת הדוחות הכספיים המאוחדים של הבנק ליום 3.6.04 (להלן: " הדוחות הכספיים" או "הדוחות").

בית המשפט התבקש להאריך את המועד להגשת הדוחות הכספיים עד למועד שבו יתאפשר לבנק לערוך ולהגיש אותם, דבר שנמנע ממנו עקב העיצומים אשר נקטו עובדי הבנק.

למרות פניות הבנק, סירבה הרשות להאריך את המועד להגשת הדוחות מעבר ליום 21.9.04.

במסגרת הערעור נאמר כי על הבנק היה להגיש את הדוחות הכספיים עד ליום 31.8.04. לצורך זאת, נדרש הבנק לקבל ולעבד נתונים המתייחסים לפעילות הבנק ופעילות תאגידים שעל הבנק לאחד במסגרת הדוחות.

ביום 22.7.04 נקטו עובדי הבנק עיצומים במסגרת סכסוך עבודה שהכריזה הסתדרות העובדים בעניין הפרטת הבנק. במסגרת עיצומים אלה מנעו עובדי מערך החשבונות של הבנק באופן מכוון ומוצהר את האפשרות לרכז ולעבד את הנתונים הנדרשים לצורך השלמת הדוחות הכספים.

דרישות העובדים, אשר בגינן ננקטו העיצומים, הועלו במסגרת הליך ההפרטה בו מבקשת המדינה, המחזיקה במרבית מניות הבנק, למכור את מניותיה.

המגעים בגין דרישות העובדים מתנהלים בין נציגי העובדים לבין חברת נכסים מ.י. בע"מ (להלן:" נכסים מ.י.") המייצגת את המדינה.

בכתב הערעור נאמר כי הנהלת הבנק איננה צד למו"מ עם העובדים, אולם היא עשתה את כל שביכולתה כדי להפסיק את העיצומים ואף נקטה בהליכים משפטיים כנגד העובדים בבית הדין האיזורי לעבודה ובבית הדין הארצי לעבודה.

הבנק פנה לבית הדין האיזורי לעבודה ביום 12.8.04. המדינה הצטרפה להליכים אלה ותמכה בעמדת הבנק, על פיה יש להביא להפסקת העיצומים ולאפשר את השלמת הדוחות הכספיים.

בית הדין האיזורי לעבודה לא הוציא צו זמני ולכן פנה הבנק, ביום 30.8.04, לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי. בית הדין הארצי לעבודה נתן החלטתו ביום 26.9.04. בפסק דין זה נאמר כי יש לקבל את בקשת הבנק, כך שעל ההסתדרות וארגון עובדי הבנק להורות לעובדי הבנק להעביר בהקדם האפשרי את המידע הדרוש להכנת הדיווח, על מנת שניתן יהיה להגיש את הדוחות הכספיים עד לסוף החודש.

הבנק העריך, בעת הגשת הערעור ביום 27.9.04, כי ניתן יהיה להשלים את עריכת הדוחות הכספיים תוך מספר ימי עבודה. הדוחות הוגשו בפועל ביום 2.10.04.

הבנק טען כי מאחר שנבצר ממנו להגיש את הדוחות הכספיים, פנה לרשות במספר בקשות להארכת המועד להגשת הדוחות.

הרשות נענתה לבקשה זו והאריכה את המועד להגשת הדוחות עד ליום 21.9.04.

במועד זה הודיעה הרשות לבנק כי אין היא מוכנה לתת ארכה נוספת להגשת הדוחות. זאת בטענה כי הבנק איננו עושה מספיק מאמצים כדי להביא להגשת הדוחות הכספיים במועד.

מהות הערעור היא טענת הבנק כי בנסיבות שנוצרו נבצר ממנו להגיש את הדוחות הכספיים במועד, ולכן החלטת הרשות שלא להאריך את המועד מוטעית ובלתי סבירה.

לעניין זה היפנה הבנק להוראות סעיף 36(ח) לחוק ניירות ערך תשכ"ח - 1968 (להלן: " החוק").

סעיף זה קובע כי אם נבצר מתאגיד להגיש דו"ח במועד, רשאית הרשות להאריך את המועד להגשתו.

הבנק פרט במסגרת הערעור את עניין הפרטת הבנק ועיצומי העובדים, ואת המאמצים אשר נעשו על ידו להביא להגשת הדוחות הכספיים.